מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

LBook ספר אלקטרוני (או ספר דיגיטלי; באנגלית electronic book או בקיצור e-book או eBook) הוא ספר המוגש לקורא בצורה דיגיטלית, כקובץ הנקרא במחשב או במכשיר שנועד במיוחד לקריאת ספרים כאלה. יש המבחינים בין ספר דיגיטלי, שהוא ספר הנמצא בפורמט דיגיטלי (כלומר כקובץ מחשב), ובין ספר אלקטרוני, שהוא מכשיר ייעודי להצגת ספרים דיגיטליים (להבדיל ממחשב, שהצגת ספרים דיגיטליים היא אחת ממגוון רחב של מטרות שלו). המתנגדים לטכנולוגיה טוענים שלעולם לא יהיה ניתן להחליף את ריח הספר, תחושת הדפדוף וכדומה, ושנוחות הקריאה מאמצעים אלקטרוניים ירודה יחסית לקריאה מנייר, ושעקב כך יפחת משמעותית נפח הקריאה העולמי. המצדדים בטכנולוגיה זו טוענים שמדובר במהפכה הגדולה ביותר אחר מהפכת הדפוס, שמשמעותה שכל אדם יוכל לטלטל איתו בכל עת עשרות אלפי כותרי ספרים ולהיות נגיש לתוכנם הן באמצעות דפדוף והן באמצעות חיפוש. מעבר לכך שמדובר בטכנולוגיה ירוקה שתמנע כריתת עצים רבים, במיוחד בתחום העיתונאות, שם מה שהודפס מתיישן כבר למחרת, מעבר מלא לטכנולוגיה זו ודילוג על תהליך ההדפסה יוריד את עלות ההפקה של עיתונים וספרים.

הפצה דיגיטלית של מידע - הפצה דיגיטלית של מידע גברה מאוד עם התפתחות האינטרנט, ובין השאר נכלל במסגרת זו מידע שבעבר הופץ בצורת ספרים, כתבי עת ועיתונים מודפסים.

ספרים אלקטרוניים מופצים חינם, או תמורת תשלום. התשלום הוא בשתי דרכים: תשלום דמי מנוי לשם כניסה לאתר המספק את הספרים. תשלום תמורת עותק של ספר מסוים. אחת מהבעיות בתחום היא בעיית אבטחת התכנים למניעת הפרה של זכויות יוצרים.

פורמטים דיגיטליים להפצת ספרים אלקטרוניים משמשים פורמטים אחדים:
 PDF: פורמט שיתרונו בדמיון הרב שלו, יחסית לפורמטים האחרים, לזה של נייר מודפס, משום שהצגתו אחידה ונאמנה למקור, וכמעט אינה מושפעת מהעדפות של המשתמש.
ePub: פורמט סטנדרטי, חופשי ופתוח שנוצר על ידי הפורום הבינלאומי להפצה דיגיטלית (IDPF). הפורמט הזה תוכנן עבור תוכן גמיש, כלומר הטקסט מתאים את עצמו למסך הספציפי עליו הוא נקרא ומושפע מהעדפות של המשתמש.
DjVu: פורמט המיועד לאכסון טקסט סרוק, ומתאפיין ביחס איכות/גודל־קובץ טוב בהשוואה לפורמטים אחרים.
HTML: הפורמט הסטנדרטי של דפי אינטרנט. DOC: מסמכים שנוצרו באמצעות מעבד התמלילים Word. החסרונות העיקריים של פורמט זה הם היותו פורמט קנייני התלוי ביצרן יחיד, והעדר תאימות בין גרסאות שונות של הפורמט ובין גרסאות שונות של תוכנת 'Word'.
כל הפורמטים הללו ניתנים להצגה באמצעות מחשב אישי.

העברת ספרים לפורמט דיגיטלי מיזמים רבים עוסקים בהעברה לפורמט דיגיטלי של ספרים שזכויות היוצרים עליהם פגו. מיזמים אלה פועלים בשתי דרכים: סריקה של הספרים, כך שלמעיין בספר הדיגיטלי מוצג העתק מדויק של הספר המקורי, לעתים כולל הסימנים שנתנו בו שיני הזמן. הקלדה של הספרים, כך שהטקסט שבהם ניתן לעיבוד: חיפוש מילה בטקסט, העתקה וכדומה. לעתים משולבות שתי השיטות: הספר נסרק, והקובץ הסרוק מעובד בתוכנת OCR והופך לקובץ טקסטואלי.

עם המיזמים העוסקים בהקלדה של ספרים נמנים: פרויקט גוטנברג, המתמקד בספרות ושירה אנגלית. פרויקט בן-יהודה, המתמקד בספרות ושירה עברית. פרויקט השו"ת, המתמקד בספרות תורנית. עם המיזמים העוסקים בסריקה של ספרים נמנים: ארכיון האינטרנט מרכז ספרים סרוקים, לגישה חופשית, מספריות בצפון אמריקה ואחרות. קישור ישיר ספרי יזכור אונליין: מיזם של הספרייה הציבורית של ניו יורק, שבמסגרתו נסרקו 650 ספרי זיכרון לקהילות יהודיות שחרבו בשואה, והם זמינים לכל באתר הספרייה. מיזם HebrewBooks, שבמסגרתו נסרקו למעלה מ-37,000 ספרים של ספרות תורנית. תוכנת אוצר החכמה, שבה ניתן למצוא עשרות אלפי ספרים וכתבי עת סרוקים. במיזם פא"ר - פתיחת אוצרות רוח - של האוניברסיטה הפתוחה, הועלו לאינטרנט ספרי האוניברסיטה מ-50 קורסים שונים, כולם פתוחים חינם לקהל הרחב. חלק מהספרים מלווים גם בגרסאות קוליות והרצאות וידאו.

מכשיר ייעודי לקריאה של ספר דיגיטלי בשלהי המאה העשרים הוחל בפיתוח מכשירים ייעודיים לקריאה של ספר דיגיטלי. מכשירים אלה מתאפיינים בגודל קטן יחסית למחשב, גודל הקרוב לזה של ספר כיס, ויכולת לטלטל אותם בקלות ממקום למקום, ללא צורך בחיבור קבוע לרשת החשמל או לקווי תקשורת. מכשירים אלה טרם זכו לתפוצה המונית, בשל מחירם הגבוה יחסית (בין 1500 ל-2500 ש"ח), וגם בשל החשש של הוצאות ספרים שנחשבים לגורם שמרני, שהם יאפשרו העתקה המונית ופגיעה בזכויות יוצרים.

דגמים בולטים של מכשירים כאלה הם Sony Reader, אמזון קינדל ו-Readius. קורא הספרים האלקטרוני הראשון התומך בספרים בעברית הוא ה-Evrit. מכשירי קריאה אלו מחולקים למכשירים בעלי צג LCD וכאלו בעלי תצוגה אלקטרופורטית.

English Article