להפצת ספרים אלקטרוניים משמשים פורמטים רבים:
EPUB:
מדובר בפורמט סטנדרטי, פורמט חופשי ופתוח שנוצר על ידי מה שמכונה “הפורום הבינלאומי להפצה דיגיטלית” (IDPF). פורמט ה-EPUB תוכנן עבור תוכן גמיש. למה הכוונה? ובכן, הטקסט מתאים את עצמו למסך הספציפי שעליו הוא מוצג ומושפע מההעדפות הישירות של המשתמש. כיום, בגרסאות המתקדמות – הרי שהפורמט תומך במעבר עמודים מימין לשמאל, מולטימדיה מתקדמת, וידאו אינטראקטיביות ועוד תכונות.
PDF:
פורמט פופולרי, שיתרונו, ומכאן אולי בעצם גם חסרונו, בדמיון הרב שלו, יחסית לפורמטים האחרים, לזה של נייר מודפס. הצגתו אחידה וממש נאמנה למקור, וכמעט שאינה מושפעת מהמכשיר שעליו הוא מוצג ומהעדפותיהם של המשתמשים.
DjVu:
זהו פורמט שמיועד לאכסון טקסט סרוק, ומתאפיין ביחס איכות/ גודל ־קובץ טוב, זאת בהשוואה לפורמטים אחרים שקיימים.
TXT:
הפורמט הפשוט והבסיסי, מבוסס על טקסטים בלבד.
DOC:
פורמט מסמכים פופולרי, מסמכים שנוצרו באמצעות מעבד Word. החסרונות העיקריים של פורמט זה: מדובר בפורמט השייך ליצרן עסקי, ותלוי בו בלבד, וכן העדר תאימות מובנית בין גרסאות שונות של הפורמט לבין גרסאות אחרות של תוכנת ‘Word’.
Mobipocket:
זהו פורמט שמבוסס על XHTML. על כך מבוסס בעצם פורמט AZW של חברת אמזון – יצרנית הקינדל, ומכאן גם השכיחות הגדולה.
KF8:
הפורמט KF8 של אמזון מבוסס על פורמט EPUB (ראה לעיל) ותומך בתקנים מתקדמים.
HTML:
מדובר בפורמט הסטנדרטי והרווח, של דפי אינטרנט.
כל הפורמטים הללו שהוצגו כאן, ניתנים להצגה באמצעות מחשב אישי ובאמצעים אחרים.
העברת ספרים לפורמט דיגיטלי
זהו מה שקרוי: “תהליך של דיגיטציה”. מיזמים רבים בעולם עוסקים כיום בהעברה לפורמט דיגיטלי. בעיקר מדובר בספרים שזכויות היוצרים שעליהם כבר פגו. המיזמים הללו פועלים ב-2 דרכים:
סריקה 1:1 של הספרים, כך שלמי שמעיין בספר הדיגיטלי מוצג העתק מדויק של הספר האורגינלי, לעתים כולל סימני השחיקה שנתנו בו שיני הזמן. הכל נראה בסריקה.
לחילופין – הקלדה של הספרים, כך שהטקסט שמודפס בהם ניתן לשינוי ולעיבוד: ניתן לבצע חיפוש של מילה בטקסט, העתקה וכדומה.
לעתים אף משולבות שתי השיטות שהוזכרו: הספר המקורי נסרק, והקובץ שנסרק מעובד בתכנת OCR והופך בעצם לקובץ טקסטואלי, שניתן למניפולציה.
ספרים אלקטרוניים בעברית
כמו ברחבי העולם, גם אצלנו, בשפה העברית, החלו להופיע ספרים אלקטרוניים בעברית בעשורים האחרונים של המאה ה-20. ספרים אלו היו אז בעיקרם בפורמט HTML שמתאים לשימוש באינטרנט, או בפורמטים פשוטים ונפוצים שתומכים בעברית – כמו TXT, DOC ו -PDF. התנופה הדיגיטלית הביאה עימה פעילות; בנוסף לפרויקט בן יהודה (פרויקט שהחל לפעול בתחילת המאה ה-21), החלו פרויקטים של סריקת ספרים תורניים, כמו למשל HebrewBooks. הפרויקטים הללו משמרים ספרים בעברית וחושפים אותם לציבור הרחב ולכן הם נחשבים כבעלי חשיבות רבה לשימור הספרות היהודית והעברית.
ועוד: בנוסף לשימוש בפורמטים הרגילים להפקת ספרים אלקטרוניים בעברית, מיוצרות בד בבד אפליקציות ייעודיות לסמארטפונים ולטאבלטים. גם האפליקציות האלו מהוות בעצם ספרים אלקטרוניים לכל דבר ועניין. כך ניתן למצוא כיום את התנ”ך לצד ספרי ילדים ולצד ספרי עיון בפורמט הזה.